מקסימוב ואח' נ' קפס-פרמה בע"מ

החלטה

הוגשה תביעה כספית על סך כ-729 אלף ₪, על רקע פינוי מושכר, ששכרו התובעים מהנתבעת.

אין חולק שהתובעים יצאו באופן חד צדדי מן המושכר, ובטרם סיום תקופת השכירות, כאשר קדם לעניין זה מחלוקת בקשר לסילוק חוב קיים, שאלת פריסתו, שאלת פיצוי אם מגיע לתובעים, כאשר בסופו של דבר טענת התובעים שניהלו מסעדה במקום, עקב ניתוק חשמל נפגע העסק בנוסף לכל הטענות פגיעה אנושה, מה שהוביל בסופו של דבר לעזיבה החד צדדית.

הנתבעת טוענת להפרת הסכם מצד התובעים, לעמידה על זכות חוזית באופן ראוי, דהיינו תשלום חוב שנצבר, וכן טוענת לסכומי כסף שהתובעים נותרו חייבים על רקע העזיבה החד צדדית.

לעת זו קיימת בקשה לחיוב התובעים בהפקדת ערובה להבטחת תשלום הוצאות, וזאת בשל חולשת הטענות והעובדה שמדובר בתובעים, שלפי דבריהם ואף פועלם בעבר, נעדרי יכולת מוכחת, וכן לא קיימו חיובים בעבר ואף ניסו להטעות בעניין תשלום שהיו מחויבים בו.

התובעים מתנגדים לבקשה. לעניין סיכויי התביעה חוזרים על הטענות, ואף טוענים לעניין של התנהגות מחייבת לאורך שנים בעבר ולעניין פיגורים, עניין שהנתבעת טוענת לגביו הרחבת חזית על-פי כתבי הטענות. כן נטען שלא התקיימו היסודות הנדרשים לחיוב האמור, וצורף בתגובה תצהיר קצר להוכחת יכולת כלכלית. כן הוצג בדיון הצהרת הון משנת 2006 ונסחי טאבו.

הנתבעת טוענת שלא יכולה להתייחס למצורף שאינו מעודכן, וכן דיונית היה מקום לצרפו לתגובה על מנת שתוכל לבחון העניין.

לאחר עיון בכתבי הטענות, בבקשה, תגובה ותשובה באשר להפקדת הערובה, וכאשר בית-המשפט לוקח בחשבון את כל הנתונים, לרבות מסמכים שהתבקש להגישם כעת, שזו כמובן לא הדרך הדיונית הראויה, ויחד עם זאת יש לתת לכך משקל מסוים ואין צורך להמשיך ולהתדיין ללא קץ בעניין, אני סבור שבפני עילת תביעה קלושה. מדובר בשוכר שיצא באופן חד צדדי מן המושכר, כאשר אין חולק שהיה חוב למועד המחלוקת העיקרית שבין הצדדים, בנסיבות אלה התביעה אפשרית, אם כי כמובן כפי שצוין העילה נראית קלושה, ולפי כתבי הטענות והמצורפים להם.

על פניו גם נראה שהתובעים בחסרון כיס, ונוכח ההתנהלות שקשורה לעזיבה. תצהיר התגובה בעניין אינו מפורט, ולא צורפו לו כל מסמכים, יחד עם זאת נטען לקיום שתי דירות, וכן קיים כאן תובע אישית - התובע 1, שהוא מנהל התאגיד. ברי שיש הבדל בין יכולת תזרימית בתקופה עסקית קשה כזו או אחרת, לבין יכולת כלכלית כוללת למקרה של חיוב בהוצאות.

בהתחשב בנתונים שבפני ובעיקר בעובדה שלתובע 1 זכויות בשתי דירות, אך עם משכנתאות, וכאשר ללא נתון זה בית-המשפט היה פוסק כ-10% מגובה התביעה כערובה מתחייבת, אני מחליט לחייב את התובעים להפקיד בקופת בית-המשפט בתוך 45 יום מהיום, סך של 30,000 ₪ כערובה להבטחת הוצאות בתיק. ככל שתופקד הערובה במועד, יינתנו במועד התזכורת הוראות להמשך. ככל שלא תהיה אסמכתא להפקדה, אורה על דחיית התביעה.

לתזכורת פנימית בפני בעוד 50 יום.

ניתנה והודעה היום ה' חשון תשע"א, 13/10/2010 במעמד הנוכחים.

אהוד שוורץ, שופט

רויטל מליאנקר-בורפקר/ קלדנית התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: